מדיוק הלשון התורה "אלהיהם על ההרים" ולא "ההרים אלהיהם" למדו חז"ל כי אין הקרקע או דבר המחובר לקרקע נטמא בטומאת עבודה זרה או בטומאה אחרת.

למה, מדוע אין טומאה ועבודה זרה באדמה ובדבר המחובר לקרקע ?

האדם לעיתים מבולבל ברצונות שלו, הוא לא סגור על עצמו, רגע צדיק ורגע רשע, קשה לו לעיתים להכיל המלחמה שמתחוללת בפתח הלב בין שני היצרים, לעיתים האדם מבקש להתחל את המערכת בכדי לדעת מהו הטוב ומהו הרע, כיצד ניתן לדעת מהו הטוב וכיצד אפשרי לשלוט ברצונותיו.

פתרון התורה הוא 'מודעות' המודעות כי בטוב מעורב גם הרע וגם אם יש מי שמרגיש צדיק בשליטה מלאה עליו לדעת כי החולשות קיימות ואין צדיק שלא יחטא.

המודעות בעיקרה היא על כח בחירה שניתן לאדם שמעורב בין טוב ובין רע, וכי על האדם להתאמץ ולהפריד בין השניים.

מסיבה זו מבאר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו משך חכמה, דווקא מטלטלין מקבלים טומאה כי הם שייכים וקרובים לאדם ועל כן שייכת השפעתו השלילית אליהם, קרקע או אפילו סתם דבר המחובר לקרקע רחוק מהאדם ועל כן איננו מקבל טומאה.

כאשר האדם מגיע להיטהר הרי הוא צריך להכנס למקום רחוק ממנו בו אין את הבחירה כלומר אין את עירוב הטוב והרע, מקווה מים המחובר לקרקע הרי הוא רחוק מהבחירה של האדם ועל כן כאשר האדם נכנס לתוכו הרי הוא מטהר מהצד הרע שבו.

פרשת ראה מלמדת אותנו כי הרוע והקללה קיימים בעולם, אנחנו יודעים אולי להתרחק מהם כאשר אנחנו יודעים שהם רוע אך אנו לא יודעים להתרחק מדברים שהרוע מעורב בהם ולזהות אותו ולכן הקב"ה אומר 'ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה' כלומר הברכה והקללה קיימים לפנינו ואנחנו צריכים לראות שהם לא נכנסים ותופסים מקום במקום הטוב והקדוש.

חודש אלול העומד בפתח הוא הזדמנות טובה להיטהר ולהשיל מעלינו את כל האנרגיות השליליות שסחבו ונתפסו להם במשך כל השנה מבלי משים לב בנפשנו.

בחודש הרחמים והסליחות האדם מתרומם ומנקה את עצמו מכל מה שנדבק בו, כמו המקווה המחובר לאדמה שאיננה מקבלת טומאה.